השבוע יצאתי עם לקוחה לבחור אריחים לריצוף הדירה שלה וקנינו שוב "קרמה מרפיל"…
רצפה מה היא אומרת? בד"כ בחירת החומרים שלנו נעשית ברוח הקונצנזוס, דהיינו – אנחנו לא לוקחים סיכונים שילווו בהרמת גבות של החברים. ראית רצפה אחת, ראית את כולן. מישהו ביקש בז', שמנת אפור ולא קיבל?
כדי לממש יישום רצפה אחרת, צריך ל"הצטייד" בלקוחה אחרת. יש לי כזו שהולכת נגד כל המוסכמות, לא רק בתחום העיצוב, וזה תמיד מצליח לה. הריצוף בדירתה נקנה בדיוק כשחזרתי מטוסקנה והאבן שנבחרה הזכירה לי קרקעית נחל בטוסקנה – שתינו נדלקנו על התוצאה. (ד.א. האמא של הלקוחה, הייתה מזועזעת מהבחירה…)
דוגמא לריצוף שנולד כתוצאה מאילוץ. כשאנחנו מתכננים שיפוץ הכרוך בהריסת קירות, אנו יוצאים מנקודת הנחה שנצטרך להחליף את הריצוף. אבל, מה אם אנחנו אוהבים את הריצוף הקיים ואין לנו תקציב המאפשר החלפת הריצוף.
אפשר לתכנן שבילים מעוטרים עפ"י מיקום הקירות שנהרסו, בתוספת פסים נלווים כתשובה לפסים המוכתבים ע"י הקירות. בדוגמא שלפניכם, שובץ השביל בפסיפס אבן שיש בגוון ירוק/אפור.
הלקוחה שעבורה עיצבתי את הרעיון החדשני, היא אשה מיוחדת במינה וכשהפועל הסיני שלנו, שהפליא בעבודתו, התחיל לשבץ את השבילים, היא טלפנה אלי ואמרה: "את משוגעת, אני עוד יותר משוגעת; את חייבת לבוא ולראות את הדבר הזה…"
ויש גם את ה"קיטש" הזה שמתחבר לאופי האקלקטי של הבית בטעם של פעם.
בעצם יש שתי תפיסות עיקריות לתפקיד הרצפה: האם היא רק רקע לתרחיש העיצובי, או שהיא מתריסה על היותה אלמנט דומיננטי בחלל המעוצב. לפני שאתם בוחרים את החומר לריצוף, תנו דעתכם לסוגיית מקומה של הרצפה מבחינת השדר שלה.
