פעם ראשונה שנתקלתי בכניסה לבית, לא יכולתי להתאפק מלחשוב שכניסה זו יכלה להשתלב בקלות בסרט "הארי פוטר" או "שר הטבעות".  מיד מקבלים תחושה של משהו שונה, יחודי  וקסום. ואכן עין כרם, ירושלים הינה מקום קסום הן מבחינת המקם האנושי והן מבחינת הבתים המיוחדים שמרכיבים את הפאזל המופלא הזה. זאת ושילוב של נופים עוצרי נשימה נותנים לי הרגשה של חו"ל, של משהו שעוד נפגע ממכונות הקידמה האובניות.

ובכן הבית המדובר נקנה ע"י הבעלים הנוכחי, אוודה (כן, זהו שמה) בשנת 1969, לאחר שהבעלים הקודמים שגרו שם מ-1948 החליטו למכור ולשדרג לדירת שיכון "נוצצת" העיר הגדולה.  בפני הבעלים החדש עמדה עבודה רבה שכן הבית היה המצב מוזנח והרוס. וכל מה שמייחד אותו כמו הקשתות ואבני הרצפה כוסו והוסתרו. אוודה ובעלה עשו עבודת שיחזור וגילוי מדהימה במהלך השנים והכל במו ידיהם והפכו את הבית לפנינת חן.

פינת אוכל ומטבח יחודיים וכפריים:

אני ממליץ בחם ללכת לעין כרם, ולשלב טיול עם סיור בין מיבנים וחצרות יחודיים.

לא תצטערו!

לא פעם ציינתי שחלק בלתי נפרד מעיצוב פנים\ חוץ המעצב\ת. הפעם רציתי לערוך לכם היכרות עם מעצבת שלוקחת את השילוב הזה צעד אחד קדימה.

טליה כהן אבוטבול, בעלת ניסיון עשיר ולעיתים תכופות משתמשת בתאורה כחלק עיקרי בסגנון העיצוב שלה.  עבודתה כמעצבת פנים היא שילוב של גופי תאורה בהתאמה נכונה לכל חלל

האם אתם מזהים את המנורה בתמונה למעלה?  קצת קשה, אבל המלבן המסוגנן הוא בעצם נורה.  שימו לב להתאמה לכרית וליכולת להקנות את הטון לכלל העיצוב. כמו שהבנתם, טליה מעצבת את המנורות לא בסגנון "על המדף" אלא משהו שונה, זורם, אפילו לעיתים אקלקטי.

אם אתם מחפשים שילוב מקצועי של גופי תאורה, עיצוב וחזון, הרי שאין ספק שיש ערך מוסף בעבודתה של טליה.

הרבה פעמים אני אומר לכם שהדברים הקטנים, ה"פינישים" יכולים לעשות את ההבדל בעיצוב.  לצורך המחשה בחרתי במקרה פשוט בבית שלי.זוהי תמונה מהמטבח שלנו. שירה, אישתי, אמרה לי כבר הרבה זמן שזה נראה גרוע, אבל כל פעם היה לי תירוץ אחר למה לא.

לפני:

לא, זו לא פרסומת לפלמוליב, אבל תראו כמה זה נראה גרוע.

אחרי:

לבסוף אישתי קנתה דיספנסר לסבון, במקום בקבוק הפלסטיק המקורי שמכיל את סבון הכלים. הדיספנסר עולה 26 ש"ח, אך ראו כמה שונה זה נראה!

לכך אני מתכוון כאשר אני ממליץ על שינויים קטנים, בדרך כלל זולים אשר משדרגים את המראה לחלוטין.

אז צאו ושדרגו…

בסרטון הבא ישנה המחשה של בחירת מוטיב לעיצוב חלל מסויים והחלתו על החלל. המקרה זה מדובר בצבע ורוד.

רבים יגידו שזה מוגזם להשתמש באותו צבע, אבל באותה נשימה רבים יגידו להיפך.

אז לא משנה הצבע כרגע, הכוונה היא להראות אין ניתן ליצור חלל נפלא ולא מאוס ועדיין לשמור על איזון, כך שלא יווצר עומס עיצובי.  צריך כמובן לזכור שבדרך כלל, צבע מגביל ואי אפשר לעצב כאוות נפשכם, אל הדרך לעקוף זאת היא בעזרת מעצב פנים או מישהו עם כישרון עיצובי.  שימוש מוגזם יכול ליצור אסון עיצובי- קיטש!

אז צפו בבקשה, ואשמח לדעת מה אתם חושבים על זה…?

בטח שמעתם על החנות הזו בעבר, יש לה שם מצלצל, יוניק.  במקרה זה השם די קולע ולאו דוקא בגלל הפריטים עצמם, למרות שאפשר למצוא הרבה דברים מיוחדים, אלא בגלל הדרך. ואני מיד אסביר.

ספות עם משענת יד בצד אחד בלבד, מקנה מראה אצילי משהו…

ביוניק, מחזיקים נגריה באינדונזיה,  וקו ייצור בארץ. מה העניין אתם שואלים? ובכן מתי יכולתם לקנות ריהוט אינדונזי לפי רצונכם?  תחשבו על זה, ריהוט מעץ טיק, לפי הזמנה, יחודי. לדעתי, היכולת לתת מענה לטעמם האישי של לקוחות, ולא רק להכתיב מהווה יתרון עצום על לא מעט חנויות שמחזיקות ריהוט באותו סגנון.  באותה נשימה ישנם גם לא מעט פריטים מאד מיוחדים ומוצגים בחנות, לכן רצוי לבקר לפני שמחלייטים על עיצוב משלכם, אולי משהו יקלע לטעמכם.

שולחן עבודה בסגנון אחר, תמיד מהווה תוספת טובה לעיצוב חדר ואף משמש כנקודת פיקוס עיצובית.

ביוניק ניתן למצוא כסאות, שולחנות, שידות, ספות וכל מיני תוספים.

 שרפרפים מיוחדים שאהבתי במיוחד

תראו איזה כסא עור מדהים וגם נוח.

כורסאות מבד משולב וביניהן שולחן.

ואף פעם לא מזיק איזה פסלון לצד הספה…

לפעמים אנחנו מסתכלים על החדר, בית או גינה ביאוש טוטאלי.  העסק נראה אבוד, אין חשק לעשות כלום ואם כבר יש אז העבודה שזה מצריך מרתיעה. אבל אל ייאוש, בשביל זה אני פה.

תראו את חדר האורחים הזה,

מכוער, מוזנח, חסר השראה ומייאש. בכוונה בחרתי משהו כל-כך קיצוני על מנת שתראו שעם מעט רצון ויצירתיות ניתן להגיע לשינוי מדהים. נכון, צריך כסף, זמן והרבה סבלנות. אבל מי אמר שדברים באים בקלות…?!

אבל במבחן התוצאה יש מנצח אחד-אתם!

כן, זה אותו חדר אורחים לא אחר. קשה להאמין, נכון?!

לא חייבים להסכים עם העיצוב ( הרבה פריטים משוק הפישפשים), אבל צריך להודות השינוי הוא מדהים ובמקרה זה גם העלות הכספית אינה אסטרונומית.

קודם כל צריך רצון, ואז צריך לבנות תוכנית עבודה לפי סגנון העיצוב שבחרתם או שלוקחים מעצב פנים לשם כ, תלוי בכם. ואז מתחיל החלק המהנה של עשיה, קניות וראות איך מה שעל הנייר (מחשב) , הופך למציאות. האמינו לי אין דבר יותר יפה מזה.

אחת הבעיות במסעות קניות הוא הצורך להתרוצץ מחנות לחנות, במיוחד כאשר מדובר בעיצוב פנים. פה צריך ידית לדלת, שם ספה, פה מפת שולחן, שם שעון קיר…

מזג האויר בישראל לא ממש עוזר לחוויה, הרי החנויות בד"כ  לא מאוגדות תחת קורתו של הקניון השכונתי.

לשם כך "אלוהים" ברא את אלמנטו!

אלמנטו, חנות שעברה שרחוב אחד העם בת"א למרכז שדירות רוטשילד, נותנת מענה למירב צרכי עיצוב הבית. המבחר גדול ואיכותי.  זה די נדיר שבחנות אחת ישנם כל-כך הרבה דברים הקולעים נכון לתפיסת העיצובית. צ'אצ'קס, כסאות , שולחנות, תמונות, ועוד… פשוט תענוג. נכון זה גם עניין של טעם, אך אני מאמין שכמעט כל אחד ואחת ימצאו משהו נכון עבורם\ן.

החנות משלבת כל מיני סגנונות, מביזאר לפרקטי.  כל מקום שעליו תנוח עיניכן, יהיה מאתגר עיצובית. יוסי, בעל המקום, מעצב בעצמו את הרהיטים, מה שמוסיף אוטנטיות, אך מייבא את כל שאר הדברים. 

מה שאני אוהב זה שהחנות מלאה בדברים, מכל מיני סוגים.  גם אם באתם כאשר בראש יש לכם תפיסה עיצובית מסויימת אין זה הכרח שתצאו עם אותה אחת.  המגוון, הצורה שבה חפצים מסודרים, הרעיונות בהחלט יכולים להשפיע! 

שווה ביקור!

אולי זאת אוירת החג, אולי זו סתם גחמה. אהל למרות שהחלטתי לא לעבוד במשך החג לא יכולתי שלא, וביקרתי את שוש בדירתה המזמינה.

שוש גרה בקטמון ו', (גונן) ירושלים. דירה בת כ-50 שנה שאליה עברה משפחתה מאחת המעברות בירושלים של שנות החמישים במאה שעברה.  דירת שיכון ממוצעת קטנה ביותר.  במשך השנים בדירה הורחבה ושופצה פעמיים.

הבית של שוש מלא בפריטים ממסעותיה ברחבי העולם, אז כאשר לנסוע לחו"ל היה משהו לא נגיש כמו בימים אלו. בו בזמן ישנם פריטים מהעיר העתיקה בשילוב מיוחד.

שימו לב לשילוב הצבעים היוצר אוירה מזמינה (שלא לדבר על הכיבוד…) 

שוש השכילה לנצל את חללי הבית שגם אחרי השיפוצים שעבר הוא בגודל של 70-80 מ"ר לערך. במקום להשאיר את החלל בין חדר האוכל לסלון פתוח, באמצעות רעיון פשוט אך אפקטיבי, גם מצאה מקום לכל בפריטים, וגם קיבלה מראה מעוצב.

מעט כלי נחושת מהעיר העתיקה, על ארונות המטבח.  למי שלא מתעצל לנקות את האבק אי שם למעלה…

שוב, כל מקום מנוצל בחוכמה.  למרות זאת אין הרגשה של צפיפות, אלא של חמימות. כאן בא לביטוי עיצוב פנים, ועושה את ההבדל מסתם צפוף ולא נעים לפשוט נפלא.

הפריטים, כלי חרסינה, פורצלן  ועץ.  אוסף צלחות מרחבי העולם ועוד.

והתוספת הנפלאה לדירה, היא מרפסת קטנה אך נפלאה, אשר ממנה נפרש נוף של גגות בתים נמוכים, ראו בעצמכם.

זה היה ביקור שהשאיר בי רושם ניכר של עשייה, של טעם טוב ושל אהבה לעיצוב והרגשה של בית, הרגשה של פעם…

בפרוש שנה חדשה, 

אני מאחל לכולכם בריאות, אושר והגשמה עצמית.

צדי

אולי זו אוירת בחג, אולי זה המחשבות על כמות האוכל שאנו עומדים לאכול.  מה שעולה לי בראש זה תמונה של שולחן אוכל עמוס כל טוב.  ואם כבר בשולחנות אוכל עסקינן אז אולי שווה להתייחס למפות השולחן, שהן חלק מפתח ביצירת האוירה החגיגית.

יש חנות שאני אף פעם לא מפספס ביקור בה כאשר אני בארה"ב- וויליאם סונומה, חנות למוצרי בית, בעיקר למטבח מדהימה. למרות שהמחירים לא כל-כך זולים זה שווה ולו רק בגלל האיכות.  את מגוון מפות השולחן שלהם הייתי מאמץ בשמחה לחג או סתם ליום חול. הצבעים, הפשטות, החינניות והסגנון פשוט מחוללים את הקסם, והופכים שולחן סתמי למקור משיכה ויזואלי.

אני עדיין זוכר איך במטבח קיבל חזות חדשה כל פעם שאימי הייתה מחליפה למפת שולחן חדשה. המטבח התמלא אור ומן שמחה של חדש הייתה בתלויה ועומדת באויר.  אז אין סיבה לא לרענן את הבית ולקנות כמה מפות שולחן, ולהחליפן אחת לכמה זמן.  חשוב לא לשכוח לשלב את המפה עם שאר העיצוב בחלל.

הפעם אין תירוצים, מפות לא עולות כל-כך יקר, הן בנמצא בכל מקום ובמחר מגוון, אם זה בד, ויניל, תחרה ועוד. כל אחת לפי טעמה האישי.